ילדים ובני נוער בסיכון מוגדרים ככאלו החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם, אשר כתוצאה ממצבים אלה נפגעה יכולתם לממש את זכויותיהם ולהתפתח כפי שמצופה מגילם.

מצב חיים זה עשוי להתבטא אצל הילדים הללו בקשיים שונים ומגוונים. אחד מביטויי הקושי השכיחים במקרים אלו והוא הפרעות התנהגות.

מהי הפרעת התנהגות?

ילד מאובחן כסובל מהפרעת התנהגות ( conduct disorder ) כאשר התנהגותו מאופיינת בדפוס התנהגות חוזר, הכולל הפרת זכויות בסיסיות של האחר ושל נורמות חברתיות. דבר זה בא לידי ביטוי בהפרה עקבית של חוקים, כמו לדוגמא בריחה מבית הספר ומהבית.

לעיתים קרובות יש ביטוי לתוקפנות פיזית כלפי בני אדם או בעלי חיים, הרס מכוון של רכוש וגניבות.

ניתן לראות אצל ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות התנהגות קושי מהותי בתכנון ובניתוח של התנסויות חברתיות, דבר זה משפיע על יכולתם לפתרון של בעיות חברתיות ומביא לנטייה להתמקד ברמזים חברתיים תוקפניים ויכולת נמוכה לאמפטיה כלפי האחר.

הבסיס הרגשי להפרעת התנהגות קשור ברבים מהמקרים לפגיעה שורשית ומוקדמת בחוויית הערך של הילד. הילד שצמח על רקע של הזנחה וחסך ובחלק מהמקרים אף התעללות מנסה להיאבק באמונה הפנימית שאין מבוגר משמעותי שאכפת לו ממנו באמת. על כן מגבש התנהגות המשקפת לסביבה כי לו לא אכפת מאחרים. הכעס על הדמויות המבוגרות שנכשלו לדאוג לטפל ולספק את הצרכים הרגשיים של חום דאגה ואמפתיה הינו עצום, וכך מתהווים דחפים תוקפניים עוצמתיים המופנים כלפי הסובבים אותו.

אותו נער מגיע לטיפול פגוע, הוא חושש ליצור קשר עם מבוגר שעלול לאכזב אותו שוב באופן דומה לאילו שלפניו. חוויה זו הינה חוויה מעגלית שעשויה לחזור על עצמה שוב ושוב בתוך קשרים בחייו: הנער מגיע אל הקשר עם חוויה בסיסית של חוסר ערך, הוא נוטה לפעול בתוך הקשרים באופן עוין ותוקפני כדי לא לחוש בחוויית חוסר הערך. בעקבות זאת התגובה מהסביבה היא לרוב דחייה ואישור של החוויה הפנימי שלו, שהוא אכן לא ראוי לקשר מיטיב ונעים.

אם כן, איך הבנה זו תשפיע על העבודה הטיפולית ברכיבה?

ראשית, התפקיד העיקרי של המטפל במקרה הזה הינו לגייס אמפתיה כלפי המטופל.

באמצעות ההבנה של המעגל הרגשי אותו המטופל משחזר בקשר, ניתן לסייע לו ליצור קשר מיטיב וחיובי עם מבוגר הקשוב אליו.

שנית, בעבודה עם נוער עם בעיות התנהגות, אחת מהמטרות העיקריות שלנו הינה הבניה של מסגרת חיובית ונעימה, אשר בה יש גבולות ברורים.

קיימת חשיבות רבה ביצירת חוויה מתקנת של מסגרת, המורכבת מחוקים שהנערים מעוניינים להקשיב להם ומרגישים חלק ממנה.

העבודה עם נוער בסיכון מתקיימת ברכיבה הטיפולית לרוב בקבוצה, המתקיימת מספר מפגשים קבוע מראש עם מטרות קבוצתיות ברורות לצד דגשים ספציפיים לכל נער.

לרוב, עובדים עם הקבוצה שני מדריכים טיפוליים, היכולים יחד לתת מענה לצרכים הרגשיים, ההתנהגותיים ולמרכיבים הקשורים לרכיבה. העבודה הקבוצתית עשויה להיות מאתגרת אך לצד זאת, מזמנת אפשרות לעבוד על שיתוף פעולה ולבסס דיבור מכבד בין חברי הקבוצה.

הסוס הינו בעל מספר יתרונות במקרים האלו, הוא מספק תנועה היכולה לספק מענה טוב לצורך בריגוש ואדרנלין, אך מאפשר את הריגוש באופן שאינו פוגעני בסביבה.

כמו כן, דרך הרכיבה והטיפול בסוס ניתן להתחיל ולתרגל אמפתיה. נהוג לשלב במסגרת המפגשים חלקים המלמדים על אורח החיים של הסוס, מדגישים את התלות של הסוס ברוכב, ומעודדים את הנערים לדאוג לסוס ללטף אותו לאחר ביצוע טוב של תרגיל.

בתוך המפגשים הטיפוליים מתהווה שפה בין המדריך הטיפולי לילדים, המחזקת מנהיגות חיובית כלפי הסוס ומדגישה את היעילות של תגובות ברורות ולא אלימות במהלך הרכיבה.

בנוסף -הרכיבה, באופן טבעי, דורשת מהרוכב שימוש רב בתכנון ובעיות פתרון.

תפקיד מדריך הרכיבה הטיפולית במקרים הללו הוא להתאים את מורכבות התרגילים למידה בה הנערים מצליחים לשאת תסכול ולהיעזר בתכנון בשלבים, ולהעלות את הרמה בהדרגה.

לסיכום, תפקיד מדריך הרכיבה הטיפולית הינו מגוון, במקרה זה התפקיד דורש מהמטפל להיות מסוגל בראש ובראשונה להחזיק מסגרת ברורה אך נעימה, עבור נערים שלא צברו מספיק חוויות נעימות של הצלחה, ממסגרות עימן נפגשו בחייהם. זוהי משימה מאוד מורכבת עבור המדריך הטיפולי, אך כאשר היא נעשית על פי עקרונות עבודה ברורים יכולה להיות מאוד מתגמלת ומעניינת.
הכותבת היא שחף אלרום,

פסיכולוגית קלינית, מטפלת בילדים ובמבוגרים בקליניקה בכפר סבא

רכזת תחום הטיפול הרגשי במרכז אופק ומרצה בכירה בקורסים: קורס רכיבה טיפולית, קורס כלבנות טיפולית