אילוף כלבי רעיה מרכז אופק

שלושת האתגרים הגדולים של מאלפי הכלבים באילוף כלבי רעיה

שלושת האתגרים הגדולים של מאלפי הכלבים באילוף כלבי רעיה

מאת עדי אתרוג.

 

בשנים האחרונים העברתי סדנאות רבות לאילוף כלבי רעיה,

מבין האנשים הרבים שלמדו אצלי זכיתי להדריך מס גדול של מאלפי כלבים,

בסדנאות פרטיות או דרך בתי הספר לאילוף.

העבודה עם מאלפי כלבים מהנה ולוקחת את התכנים בסדנה לרמה מקצועית יותר,

השאלות מקצועיות יותר, יכולות העבודה עם הכלבים גבוהות יותר והשיח המקצועי מעניין יותר.

 

אילוף לרעייה שונה מאוד מתחומי אילוף אחרים,

כך לפחות אומרים לי המאלפים שמגיעים להתנסות ברעייה.

חשבתי להציג את שלושת האתגרים בהם אני נתקלת על מנת להדגים את השוני והייחודיות באילוף כלבים לרעיה:

 

הפקודה "אלי"

 

כשלקחתי את הכלב הראשון שלי כאדם בוגר, הסבירו לי שהפקודה אלי משמעותה:

"הכלב מגיע אלי, מתיישב מולי ומסתכל לי בעיניים".

בשיעורי הרעייה ראיתי הרבה מאלפים שמנסים לקבל את התגובה הזו מהכלבים.

אך תגובה זו לא נדרשת ברעייה, נהפוך הוא, אני לא ישקיע זמן ואנרגיה באילוף של כלב שמגיב ככה.

למה?? – הייצר החזק של הכלבים ודרישות התפקיד שלהם דורשות מהם לא להוריד את העיניים מהכבשים

על מנת לזהות כל בעיה ולהיות מוכנים להגיב במהירות האפשרית.

לכן כאשר אנו קוראים לכלב רעייה להגיע אלינו, עליו להגיע ולהתיישב לידינו, עם העיניים לכבשים, כמובן.

 

יצירת מוטיבציה:

 

מאלפי כלבים יודעים ליצור מוטיבציה אצל הכלב, פרט לשימוש באוכל, משחקים ועונשים יש שימוש

באינטונציה ובשפת גוף על מנת להמריץ ולעודד את הכלב לשיתוף פעולה.

אני תמיד ניהנת לראות את ההשפעה שיש למאלף טוב על האנרגיה והנכונות של כלב לעבוד.

אך כשמדובר ברעייה הדבר יכול רק להפריע.

אין שום צורך ביצירת מוטיבציה אצל כלבי רעיה, המוטיבציה כבר שם!

היא הושרשה בגנים במשך מאות דורות של הרבעה סלקטיבית.

אם כבר, לעיתים קרובות אנחנו צרכים כחלק מתהליך האילוף למתן,

להגביל ולרתום את הייצר והמוטיבציה האובססיבית הזו לצרכים שלנו.

נכון שאנו משתמשים בטון דיבור ככלי העיקרי להבהיר לכלב מתי אנחנו מרוצים ומתי לא (מעין משחק חם קר),

אך שימוש מוגזם ביצירת מוטיבציה כגון מחיאות כפים, קריאות עידוד וכו… עלולים להסיח

את דעתו של הכלב, להמריץ אותו בצורה מוגזמת ולהסיט את הפוקוס שלו מהכבשים אלינו.

 

שימוש בתנועות ידיים:

 

מאלפים משתמשים הרבה בתנועות ידיים, חלקם אפילו מעדיפים אותם על פקודות קוליות.

אבל ברעייה תנועות ידיים הם בעייה רצינית משתי סיבות עיקריות:

 

  1. כלבים אלו משתמשים בעיניים שלהם כדי לאיים ולשלוט בכבשים.

אם עליהם להוריד את העיניים מהכבשים כדי להבין מה אנחנו רוצים, יכולת העבודה שלהם נפגעת.

 

  1. גם בתחרויות וגם בעבודה בשטח קורה שהמרחק בין הכלב לנוהג ושדה הראייה הוא כזה שלא מאפשר שליטה על ידי תנועות ידיים, אפילו דיבור לא תמיד אפשרי ולכן משתמשים בשריקות.

אם כבר משתמשים במעט תנועות ידיים, ממש בתחילת הדרך, השימוש בהם הפוך ממה שמאלפים רגילים.

אנחנו לא מראים לכלב לאן ללכת, אלה חוסמים לו את הדרך שבה אנו רוצים שהוא לא ייבחר.

במקום שימוש בתנועות ידיים, בתחילת הדרך משתמשים הבמיקום שלנו ביחס לכבשים, על מנת לשלוט בתנועה של הכלב.

הייצר הטבעי של כלבים אלו, הוא למקם את עצמם כך שהכבשים בינם לבין הנוהג,

לכן כאשר אנו רוצים להשפיע על כיוון התנוע של הכלב כל מה שעלינו לעשות הוא לזוז בכיוון הנכון סביב הכבשים וכך להשפיע על כיוון תנועתו של הכלב.

 

עשיתי לכם חשק להתנסות?

 

זה הזמן להזמין סדנה בערבה,

לקבוע עם חבר, חברים או אפילו לבד ולרדת לסוף שבוע שכולו כלבנות.

אין לכם כלב מתאים?

עוד יותר טוב, תוכלו להפיק יותר הנאה והצלחה מהתנסות עם הכלבים שלי.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *