כלבנות טיפולית מרכז אופק

צעדים קטנים וצעדים גדולים

צעדים קטנים וצעדים גדולים –
על רגלי ספורטיבי כחלק מתהליך כלבנות טיפולית –

הדבר הכי חשוב בכל מערכת יחסים הוא אמון. אמון חזק באדם או בחיה שלצידנו שמאפשר לנו להרגיש ביטחון במערכת היחסים ובתקווה גם מחוצה לה. זה נכון לגבי ילד-הורה, תלמיד-מורה, מטופל-מטפל, וכמובן בעולם הכלבנות הטיפולית; מטפל-כלב, מטופל-כלב ו- מטפל-כלב-מטופל.

רגלי ספורטיבי קלאסי הוא המצב שבו הכלב הופך לשלוחה של הגוף שלנו מצד שמאל. הוא צמוד אלינו, זז ביחד איתנו, לא משנה לאיזה כיוון או באיזו מהירות, והוא מסתכל לנו עמוק בלבן של העיניים וכאילו אומר – אני איתך, באש ובמים ואם זה לא מעיד על אמון ומקנה תחושת ביטחון, אז מה כן?

השילוב של רגלי ספורטיבי בתהליך של כלבנות טיפולית עונה על מטרות שונות מתוך עצם העבודה על התרגיל כפי שהוא צריך להיות; העלאת הביטחון עצמי, יכולת הנהגה, דיוק, תזמון, ויסות העוצמה הקולית והתנועתית, הבנת גבולות, הבנת משמעות החיזוקים בבניית מערכת יחסים וכמובן, תחושת ההצלחה בסוף.

בתהליך הלמידה של רגלי ספורטיבי משולבים שני עקרונות שעונים על צרכים של מטופלים רבים; סבלנות ומחויבות – אסביר כאן כיצד הם באים לידי ביטוי בתוך תהליך.

תהליכים לוקחים זמן. כולנו יודעים את זה, את כולנו זה מעצבן מדי פעם. לפעמים אנחנו מנסים לזרז את הדברים אבל לרוב אנחנו פשוט משלימים עם זה. אבל בטיפול אי אפשר להאיץ בדברים ובתהליך של רגלי ספורטיבי הסבלנות שלנו והיכולת שלנו להבין שהדברים הם תהליך ולא זבנג וגמרנו יקבעו את איכות התוצאה הסופית.
כשאנחנו עובדים על רגלי אנחנו מלמדים את הכלב לבצע כמה פעולות במקביל; כניסה לפוזיציה, תהיה צמוד אלי, תרים את הראש, לך בקצב שלי, תקפיץ את הרגליים, צמצם את הסיבוב שלך, שים לב למיקום הטוסיק שלך. אלו המון דברים לעשות בו זמנית עבור כלב ולכן אנחנו עובדים על הדברים מכמה זוויות ומחזקים אצל הכלב מספר מיומנויות (שכל אחת מהן גדולה ורחבה בפני עצמה) לפני שנעבוד על הליכה ברגלי, מה שדורש סבלנות מהמטופל וכמובן, גם מהמטפל.

זה דבר אחד להיכנס לפוזיציה אבל זה דבר אחר לגמרי להיות מחוייב לפוזיציה.

נסו לחשוב על הכלב שלכם, כמה זמן הוא מסוגל לבצע את אותה הפעולה מבלי להסתכל לצדדים? מבלי לעצור לרחרח? מבלי להסיר מכם את העיניים? זו המחויבות הנחוצה בשביל רגלי ספורטיבי. ועכשיו נסו לחשוב על עצמכם… צועדים קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה. כשהכלב שלכם מצמיד את הכתף שלו אל הירך או השוק או הברך שלכם ומסתכל עליכם במבט הבטוח הזה. המבט שסומך עליכם ולא מרגיש צורך להסתכל על הדרך כי הוא יודע שזה לא חשוב לאן – אתם תיקחו אותו לשם בבטחה. זה קורה כי ברגלי ספורטיבי המחויבות של הכלב נבנית כלפי הנהיגה, לא כלפי האוכל שמגיע, לא כלפי צעצוע, לא בגלל שיש עליו רצועה שמחוברת לקולר. אלא באמת כי הנוהג הצליח לרתום את הכלב בעבודה נכונה לפעולה כל כך מורכבת.

בתהליך הזה הכלב מלמד אותנו על תקשורת ועל מערכת יחסים בצורה הכי כנה שכלב יכול ללמד ובסוף התהליך – המטופל לומד להעריך את עצמו, להאמין בעצמו ובתקווה שגם לסמוך על האחר הרבה יותר.


מאת: רוני שגיא

מאלפת כלבים, מדריכת כלבנות טיפולית

חברת צוות מרכז אופק – מדריכה בקורס ריקודים עם כלבים.

שיתוף
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *