מיינדפולנס הוא תרגול בודהיסטי המותאם למטרות בריאות הנפש. מהות תרגול של המיינדפולנס היא התמקדות בדבר אחד ברגע נתון – כל נשימה שאתם לוקחים, כל צעד תוך כדי הליכה, המראות או הצלילים שמסביבך.
הפחתת לחץ מבוססת מיינדפולנס היא תוכנית רשמית בת שמונה שבועות שמבוצעת לאורך היום שנוצרה על ידי ג'ון קבאט-צין בשנת 1979 וכעת הותאמה למתכונת של חוברות תרגול כדי לתמוך באנשים בביצוע עבודה זו. תוכנית זו נמצאת בלמעלה מ- 250 בתי חולים ברחבי הארץ ורבים נוספים ברחבי העולם התומכים באנשים הסובלים ממתח, חרדה, דיכאון, כאבים כרוניים, הקלה במצבים רפואיים ועוד.
כדי להסביר איך זה עובד, הרשו לי לזרוק את אחד הציטוטים החביבים עלי על ידי הפסיכיאטר וניצול השואה ויקטור פרנקל: “בין גירוי לתגובה יש מרחב, באותו מרחב טמון הכוח שלנו לבחור בתגובה שלנו, בתגובה שלנו טמון הצמיחה שלנו החופש שלנו".
במילים אחרות, יש רגע של בחירה לפני שאנחנו מגיבים ללחץ וכאב בחיים. עם זאת, עבור רובנו איננו מודעים למרחב הזה "בין גירוי לתגובה" מכיוון שאנו נקלעים לדפוסים רגילים של תגובות לחיים. אולי מכונית חותכת אותנו בכביש המהיר ויש לנו מחשבה, "מה לא בסדר עם הבחור הזה", בזמן שהלב שלנו מתחיל לפעום מהר יותר והידיים שלנו מתחילות לפרוק את הכעסים. הכעס רותח בתוכנו ומזין את המחשבות שלנו על האופן בו צריך ללמד אותו לקח. אנו מאיצים לידו בכדי להביט בו, ליידע אותו כי אנו יודעים מה הוא עשה.
זהו מצב מלחיץ ובלתי נעים במיוחד שמונע על ידי האינטראקציה המתמשכת והלא מודעת בין המחשבות , הרגשות, וההתנהגות שלנו. היינו יכולים לטעון כי לא הייתה ברירה במצב זה מכיוון שהנהג לא היה מודע לתגובת הלחץ הזו, עם זאת היה חלל או רווח בין הרגע שהוא נותק לבין התגובה שנבעה.
תוכנית ה- MBSR עוזרת לנו להיות מודעים יותר לתגובות הרגילות הללו ועוזרת לנו להתייחס לעצמנו בדרך חדשה להפריע למחזור התגובה הזה וליצור יותר בחירה בחיים. אולי עם הרהור, אנו מבינים שהתגובה לבחור שניתק אותנו בדרך זו רק הגבירה את הלחץ שלנו ולא באמת עשתה הבדל לנהג השני, אולי אפילו זה נגרם רק בכדי להכעיס אותו יותר. אז בעתיד, אנו רוצים להפוך למודעים יותר לתגובה זו על ידי כך ששמים לב לרגשות שנבנים בתגובה על ההגה או דפיקות הלב המתריעים בפנינו על תגובת הלחץ המתרחשת. באותו רגע אנו נוכחים ויושבים במרחב ההוא בין גירוי לתגובה. לאחר מכן אנו בוחרים לנשום כמה נשימות עמוקות, לתת לכתפינו להירגע מעט ואפילו לשקול את המצב הלא נעים שעליו כנראה נהג אחר להיות מצוי בו. אולי אנחנו אפילו מאחלים לו "ברכה", כי אם הוא היה נחמד, הוא לא היה נוהג ככה.
בעבודתנו עם תוכנית זו, המשתתפים מתחילים להבין שהם יכולים לפרוץ פחדים ארוכי טווח שעיכבו אותם מלחיות את החיים שרצו לחיות.
מאת יוני יושע
ראש תחום טיפול רגשי במרכז אופק
