קורס כלבנות טיפולית

לימודים מבפנים – תהליך הכשרת מדריך כלבנות טיפולית

אני זוכרת בבירור את הרגע הזה שגיליתי על קורס כלבנות טיפולית.

פתחתי את העיתון וראיתי כתבה על איזו כלבנית ועל עבודת החיל שהיא עושה, שמחתי לגלות שקיים בכלל דבר כזה.

אם לחזור מעט אחורה, הגיע הזמן שלי לקבל החלטה, לאן אני הולכת להתפתח, איזה מקצוע אני אבחר לי לחיים. ידעתי שספסל הלימודים באוניברסיטה זה לא עבורי, ידעתי שלשבת וללמוד במשך שעות זה לא משהו שאצליח לקיים. יש לי צורך עז בתנועה, שינויים, אנשים שונים, מקומות שונים.

הרגשתי אבודה ולא ידעתי לאיזה כיוון ללכת, ואז התגלה בפניי המקצוע המדהים הזה- כלבנות טיפולית.

אז לקחתי את המושכות לידיים והתחלתי לחקור, גיליתי מבחר מטורף של בתי ספר לאילוף , גיליתי מה תהליך הלימודים דורש – להיות מאלף ולאחר מכן לעבור הכשרה נוספת בקורס כלבנות טיפולית, גיליתי שזה ידרוש ממני להביא כלב נוסף ולעבור הכשרה אינטנסיבית על מנת להפוך לאשת מקצוע.

קיבלתי החלטה שלא משנה איפה ממוקם בית ספר לאילוף , העיקר שיהיה הכי טוב!

נפגשתי עם כל כך הרבה נציגים של בתי ספר לאילוף, הייתי בימים פתוחים, ראיתי שיעורים ואף אחד לא הצליח לתפוס אותי עד שהגיעה השיחה מבחורה בשם שלי, נציגת מרכז אופק, שהייתה אדיבה ונחמדה וסיפרה לי על תהליך הלימודים, הופתעתי לגלות כמה המסלול המוצע רחב ידיים ומקיף, כמה מקצועיות מרכז אופק מציע ולמרות המרחק החלטתי להגיע לפגישה.

אני לעולם לא אשכח את השיחה הראשונה שלי עם עמרי, מנהל בית ספר לאילוף , נפגשנו בכלבייה, עמרי הסביר לי בפירוט על תהליך ההכשרה והראה לי את הכלבייה, כבר בדרך הביתה קיבלתי החלטה. ידעתי שזה המקום עבורי, ידעתי שמרכז אופק יהיה בית הספר לאילוף היחיד שיספק לי את ההכשרה האולטימטיבית.

את היום הראשון לדעתי אף אחד לא שוכח. בטח ובטח לא את הפעם הראשונה בה בוחרים כלבים לעבודת האילוף, וואו, קרנתי מאושר, עד שבחרתי בכלב הכי מופרע שיכולתי לבחור ככלב ראשון, נשרכתי אחריו כמו עלה נידף ברוח, לא הבנתי לאן נעלמה כל התקשורת הטבעית שלי עם כלבים, מה קורה פה?

לבסוף, עברנו תהליך מדהים והרקולס מצא בית. הייתי הכי צעירה בקורס, ממש ילדונת ליד כל השאר, למזלי מצאתי את עצמי בין חבורה של אנשים מקסימים שעטפו אותי מכל כיוון. מצאנו חיבור אמיתי בתוך הקבוצה.

גיליתי במהלך לימודי אילוף כלבים אנשי מקצוע מדהימים שכל מה שרציתי הוא לשאוב מהם כמה שיותר מידע, לקבל כמה שיותר הכוונה ולהצליח יום אחד להגיע לרמה הזו.

את הבומבה האמיתית חטפתי כשסיימנו את לימודי אילוף כלבים, הייתה הפסקת התארגנות קצרה לקראת קורס כלבנות טיפולית. כל כך רציתי קולי ארוך שיער, חיפשתי בלי סוף, הצלחתי להגיע לרכזת הגזע והתחננתי לעזרה, לא היו שגרים באותו זמן ולכן לא יכולתי לקחת גור לקראת הלימודים. החלטתי להתחיל לחקור לעומק על שאר הגזעים ולקבל החלטה מושכלת. אז גיליתי את הגולדן, גזע מדהים שתפור בדיוק למידותיי. אני לא אשכח את הימים הראשונים של קליף בבית, הייתי בטוחה שאני הולכת להחזיר אותו, לא יכולתי להתמודד עם התסכול שלו, הבכי הבלתי פוסק, לא ידעתי איך להכיל את מה שקורה לי בבית. אני זוכרת את השיחה עם אמא שלי אחרי כמה ימים בלי שינה ״קחי אותו מפה, אני לא רוצה אותו!״ בכיתי לה. לקח לי זמן למצוא את החיבור לקליף, הוא היה גור מושלם ואיכשהו למרות זאת לא הצלחתי להתחבר מיד. תוך זמן מה קליף כבש אותי, גילה לי עולמות שלא ידעתי- סבלנות מה היא, התמדה, חשיבה מחוץ לקופסה, דאגה ללא גבול ואיך שומרים על משמעת עם גור שנראה בכלל כמו אפרוח שבא רק למעוך מרוב חמידות.

אז התחיל התהליך המורכב באמת, זה שלא ציפיתי לו, גילוי עצמי שלא נגמר. כל שיעור במהלך קורס כלבנות טיפולית ללא יוצא מן הכלל גיליתי דברים חדשים, על עצמי, על העולם, על כלבים, על אנשים והחיבור בין כל הגורמים. ענת שליוותה אותנו במהלך ההכשרה התגלתה בפניי כאישה עוצמתית עם חשיבה יצירתית שאין כמוה, עם דרייב שלא נגמר ללמד ולהכשיר ואיחלתי לעצמי שיום אחד אתקרב לידע והיכולות שלה.

אז גם גיליתי את יוני, מרצה על, שהצליח להוציא ממני שדים שמעולם לא הצליחו להוציא. את השיעור עם הקלפים הטיפוליים אני לעולם לא אשכח. ישבנו במעגל, בחרנו שדים וחלומות ופתאום ממני המילים בלי שליטה. שיתפתי, פרקתי, זה היה מפגש שנגע בכולנו. אותו יום הפיח בי תקווה.

אחד הדברים שליווה אותי לאורך התהליך הוא התהייה האם אני מספיק מוכנה להשתלב בתהליך טיפולי באנשים אחרים. בפן הכלבני הצלחתי לשלוט בצורה טובה אבל הפן האנושי הפחיד אותי. חששתי שאני צעירה מידי, שמי בכלל ירצה לעבוד עם בחורה שרק התחילה את החיים הבוגרים שלה אך לאט לאט, ככל שהתמדנו בלימודים, העמקנו ולמדנו עוד ועוד התחלתי לקבל ביטחון, הרגשתי שאני מתחילה להצמיח כנפיים ואוטוטו אוכל לעזוב את הקן.

חרדת מבחנים זה דבר המלווה רבים מאיתנו, הקושי להתמודד עם עיניים הנשואות אלייך או הדף והעט שמסרבים להתאחד. כפות הידיים המזיעות, הדופק המהיר, הראש שרץ לכל כך הרבה כיוונים. מבחנים זה לא הצד החזק שלי ועדיין המעטפת שקיבלתי אפשרה לי לצלוח מבחן מבחן. את המבחנים המעשיים למדתי לאהוב, נהגתי להסתכל על קליף, לשכוח שיש סביבי אנשים ולחשוב על עוד סשן עבודה, הוא היה מצליח לאזן אותי.

אז הגיע המבחן המסכם, עברנו אותו בהצלחה יתרה אך משהו לא היה כשורה.

קליף לא היה במיטבו, הוא היה עייף, הוא נתן את כל כולו אבל ראו את הקושי בעיניו.

הגענו הביתה וחשבתי שאולי קצת מנוחה תעורר אותו מחדש. לקראת הערב כשראיתי שמצבו לא משתפר לקחתי אותו לוטרינר, שם אושפז למשך שבוע לאחר שגילו כי נושא פרוו, מחלה ארורה שמאוד קשה לצאת ממנה. בסוף השבוע לקחתי את קליף הביתה אחרי שמצבו השתפר, באותו לילה קליף כבר לא התעורר.

ליבי נשבר והרגשתי שכל עולמי חרב עליי. איך לקחו לי את החבר הכי טוב שלי?! יום למחרת כבר החלטתי שללימודים אני לא חוזרת. כלבים כבר לא יהיו לי ועולם הכלבנות כבר לא בשבילי. לא יכולתי לדמיין את עצמי בעולם הזה בלעדיו.

אם לא צוות מרכז אופק שלא נתנו לי להרים ידיים סביר להניח שלא הייתי בתחום הזה היום. ליוו אותי, דאגו לי, בכל יום מישהו מהם התקשר לראות מה איתי. חבריי המדהימים בקורס כלבנות טיפולית החליטו להירתם ולעזור לי לרכוש כלב חדש. לא יכולתי שלא להתרגש מרוב תושייה של כל האנשים סביבי שהרימו אותי למעלה.

לבסוף אחרי חצי שנה חזרתי לקורס עם גור קטנטן חדש, כמובן שגולדן. את תהליך ההכשרה השני עברתי כהרף עין. פתאום עם ניסיון רב של הכשרת כלב טיפולי ראשון, השני היה פשוט יותר. ריצ׳י היה גור יפייפה, ג׳ינג׳י שובב שכל רצונו בעולם הוא להסב לי אושר.

לשמוע את השאלות של הסטודנטים בשיעורים הראשונים נשמע לי תמוהה, איך הם לא יודעים? עד שבמבט לאחור הבנתי שכולנו היינו ככה, יש איזשהו שוק כשרק מתחילים, פתאום עם גור צעיר, למרות הניסיון שצוברים בקורס אילוף כלבים.

אחרי שסיימתי תהליך נוסף עם כלב חדש, עברנו את המבחן ההכשרה המסכם, הגיע הזמן להתחיל סטאז׳. את הסטאז׳ הראשון עשינו בהוסטל של מתמודדי נפש, אני לעולם לא אשכח את דרורה המטופלת הראשונה שלי.

בסוף כל מפגש עם המטופלים נדרשנו לכתוב רפלקציה על הטיפול וכיצד הרגשנו. החלק הקשה ביותר עבורי היה לכתוב מה אני מרגישה, שוב החשיפה הזו. בשלב מסוים היה לי קושי כל כך גדול עם המטופלת ועם ההתמודדות עם הרגשות, זו הייתה הפעם הראשונה שחיפשתי מפלט, נבהלתי מהתחושה הזו, עם הזמן, עם הליווי האישי המקצועי והתמיכה החברית הצלחתי לשבור את המחסום ולבסוף להגיע לליבה של דרורה ולהתגבר על הקושי ולהצליח לעבור יחד איתה תהליך חיובי משמעותי.

הסטאז׳ השני הינו סטאז׳ קבוצתי אותו עשינו עם בני נוער במוסד גמילה. חבורה של ילדים מדהימים שהצליחו לכבוש אותי במהירות. שם מצאתי את האוכלוסייה המושלמת עבורי. תחילה היה לא פשוט כלל. להשתלט על חבורה של בחורים ולגרום להם לרצות לשתף פעולה, לאט לאט חדרנו את החומות האדירות והצלחנו לבנות תהליכים מדהימים. הפרידה הייתה קשה אבל מרוממת. אני זוכרת את הדרך הביתה בפעם האחרונה. האזור היה כל כך יפה, הייתה שקיעה שלא יכולתי להתעלם ממנה. הנחתי את היד על הראש של ריצ׳י שהיה רדום אחרי יום עבודה והרגשתי כל כך גאה.

זה הזמן שלי לצאת לעולם האמיתי!


מאת: נועם טליוסף

מאלפת כלבים מוסמכת, כלבנית טיפולית.

חברת צוות מרכז אופק, קורס כלבנות טיפולית.

למידע אודות קורס כלבנות טיפולית לחצו כאן 

כלבנות

חרדה ופחד מכלבים – טיפול בעזרת כלבים

כחלק מהעבודה  שלנו בכלבנות טיפולית, מיה ואני מגיעות לעבוד בבתי הספר. בכל פעם מחדש כשאנחנו צועדות לנו במסדרונות בית הספר, ישנם ילדים אשר נבהלים או נרתעים ואפילו בורחים מאיתנו. גם בטיולים בפארק אני נתקלת בלא מעט מקרים של ילדים שחוששים מנוכחות אפילו רחוקה של כלב.

פחד מכלבים, או צינופוביה (cynophobia), מתבטא בחרדה מתמשכת, הימנעות וחששות לא רציונליים מכלבים.

חרדה מבעלי חיים מייצגות חלק ניכר מתת-הסוגים השכיחים ביותר של פוביה ספציפית, עם שיעור של 12.1% בקרב נשים ו -3.3% בקרב גברים. 38% מהפונים לטיפול פסיכולוגי סובלים מרמה זו אחרת של חרדה מכלבים.

אחד התחומים של כלבנות טיפולית שאני מאד נהנית ומקבלת הרבה סיפוק ממנו הוא הטיפול בילדים שסובלים מחרדה מכלבים. לפני שאכנס להיבט הטיפולי אתייחס להבדל בין פחד לחרדה.

הפחד הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הוא חיוני ותפקידו לעזור לנו להישמר ולדאוג לעצמינו. לעומת זאת החרדה מגבילה אותנו, מחלישה את היכולת שלנו לתפקד ולשמור על עצמינו. מכיוון שהתחושה הפנימית בפחד ובחרדה היא זהה, התסמינים הגופניים הם דומים, בשני המקרים ישנן תגובות פיזיולוגיות כמו הזעה, דופק מהיר, לחץ בחזה, שינוי בראיה וכדומה, ניתן בקלות להתבלבל בין חרדה לבין פחד- אך פחדים וחרדות הם שני דברים שונים לגמרי.

פחד מופיע אל מול איום שקיים בפועל כרגע, למשל כשמכונית מתקרבת אליך במהירות או נסיעה ברכבת הרים, במקרים כאלו ברור לנו מדוע הגוף שלנו נערך לבריחה ולמה אנו חשים דופק מואץ.

חרדה היא מצב תמידי של פחד פנימי שאינו תלוי סיטואציה או סכנה ממשית, תחושת פחד שמתקבעת בנפש בעוצמות גבוהות ללא תלות באירוע או בהיגיון, והיא מפעילה את מנגנוני ההגנה במפתיע בדמות התקף חרדה.

החרדה תוקפת אותנו בשלושה ממדים:

הממד הפיזיולוגי – הגוף מתכונן לעימות ומפעיל מנגנון הגנה המכונה 'מלחמה או בריחה' (fight or flight) וגורם לסימפטומים זיעה קרה, דופק מואץ, יובש בגרון ועוד.

הממד הנפשי – מחשבות מעוררות חרדה בסגנון של "מה קורה לי? האם אני משתגע?", עצבנות, לחץ וכד'.

הממד ההתנהגותי – בראש ובראשונה הימנעות מהמצב מעורר החרדה ולעתים אף התנהגויות אחרות שקשורות למצב מעורר החרדה. למשל אני אמנע מלהתקרב לכלב אבל גם אמנע מללכת לפארק שמא אפגוש שם כלב.

ההימנעות במקרה של חרדה אינה הימנעות מהדבר המאיים (כלב) אלא יותר הימנעות מהתחושות שהוא מעורר בנו. תחושות שקשורות למנגנון ה"מלחמה" או "בריחה". כך שמה שהיה פעם דבר תמים (כלב) הופך להיות אזהרת חירום לכך ש"רגשות לא נעימים נמצאים שם", התחושות הלא נעימות האלו גורמות להימנעות או יוצרות "פחד מהפחד". הטריגר (הכלב) והרגשות הופכים להיות חבילה מפחידה אחת. הימנעות לכן הוא מנגנון אדפטיבי, פתרון ברור, אולם הוא מביא איתו בעיות משלו. (במאמר מוסגר: מרתק לראות איך הפסיכולוגיה של הכלב ושלנו כל כך דומה. והרי כל מה שכתבתי עד כה כל כך מוכר בעבודת אילוף עם כלבים עם בעיות התנהגות).

המטופלים שמגיעים אלי במסגרת כלבנות טיפולית, הם לרוב ילדים בגילאי בית ספר, כשאני שואלת את ההורים מה היה עד כה, התשובה לרוב היא שההימנעות הייתה הפתרון היעיל ביותר כדי להשקיט את החרדה של הילד וגם ההימנעות שלהם  להתמודד עם המצב בעצמם. הם קיוו שהמצב ישתפר מעצמו ואף ניסו להסביר לילד אינספור פעמים שאין לו ממה לפחד וניסו לקרב אותו לכלבים. הם פנו לעזרה כשהמצב הפך להיות מאד מגביל עבור הילד, למשל: הוא פחד לצאת לרחוב לבד ולפעמים אף הפך למסכן חיים; הילד קפץ לכביש כשראה כלב הולך לקראתו במדרכה.

הבעיה עם פתרון של הימנעות מהטריגר (הכלב), הינה בכך שהיא לוקחת מהילד את ההזדמנות ללמוד שמה שמדאיג אותו, כנראה לא יקרה. אין לו את ההזדמנות ללמוד שפחד הוא אזהרה ולא ניבוי. ככל שהוא נמנע, כך הילד מקבל אישור לכך שזאת הדרך היחידה להרגיש בטוח.

בחלק מהמקרים בהם טיפלתי, לא היה בהכרח אירוע מכונן שבעקבותיו התפתחה החרדה. ואכן הספרות מציינת כי אין צורך באירוע מסוים. יתרה מזאת, אין צורך שהוא יתרחש לילד בעצמו. מספיק שהילד היה עד לאירוע כזה גם אם צפה בו בטלוויזיה, בתמונות או שמע מישהו אחר מספר על אירוע כזה.

בעבודה שלי אני עובדת על שינויי החוויה הפנימית של הילד בעזרת שתי טכניקות טיפוליות:

האחת מכונה דה- סנסיטיזציה שיטתית  systematic desensitization . בהקהיה שיטתית  נעשה חשיפה הדרגתית ושיטתית לגירוי מעורר החרדה (הכלב), במטרה לסייע למטופל להכחיד את ההתניה הקלאסית שנלמדה בעבר ומחוללת פחדים בהווה.

טכניקת טיפול התנהגותית נוספת היא התניית נגד ( counter conditioning),  יצירת הקשר אפטיטיבי (חיובי) לגירוי (הכלב) שקודם היה אברסיבי (שלילי). אלו טכניקות שכולנו משתמשים גם באילוף כלבים.

אשתף אתכם במספר תובנות מהניסיון שלי עם ילדים שסבלו מחרדה מכלבים:

  1. אקדים ואדגיש את חשיבות רתימת הילד חייב לתהליך. הוא צריך לרצות להתגבר על החרדה. זה לא יכול לקרות רק כי ההורים רוצים בזה.
  2. בתהליך הדה סנסיטיצזיה אני בונה תהליך חשיפה מדורג ושיטתי בהתאם למצב החרדה של המטופל. מומלץ לפרק את התהליך לשלבים כמו בטיפוס על שלבי סולם. ככל שהשלב בסולם גבוה יותר החשיפה תהיה מאתגרת יותר. כמו עם התניית נגד של כלבים אנחנו תמיד נרצה לא לעלות מעל הסף של יכולת ההכלה של הילד. כדי שתתרחש למידה, נעבוד מתחת לסף ההכלה של המטופל.
  3. ככל שהמטופל ידע יותר ויכיר יותר מהו כלב הוא פחות יחשוש ממנו. לכן כחלק מהתהליך אני נותנת למטופל ידע על עולם הכלבים; על חלקי הגוף, החושים, שפת הגוף שלהם ועל תקשורת כלבית על מנת שיכיר את החיה הזאת. בהתחלה באופן תיאורטי ולאחר מכן באופן מעשי. למשל: לראות תמונות של חלקי גוף ולאחר מכן להצביע על חלקי הגוף האלו אצל הכלב. ללמוד על תקשורת כלבית בתמונות ובהמשך ללכת ולהתבונן על משחק כלבים בגינת כלבים.
  4. כחלק מתהליך שינוי ההקשר, כדי ליצור הקשר חיובי עם הנוכחות של הכלב, אני עובדת עם המטופל על דברים שהוא אוהב לעשות בנוכחות שקטה של הכלב לידינו (בשלב ראשון) ובהמשך בעבודה של המטופל עם הכלב.
  5. אני מעודדת את המטופל לדבר על הפחד שלו; לתת לפחד שם, לתת לו צורה, שיוכל לזהות איך הוא מרגיש את הפחד, ואיפה הוא מרגיש אותו בגוף, אלו מחשבות עולות לו ואני מבקשת שידרג את רמת הפחד מ-1 עד 10 בתחילת המפגש ובסיומו.
  6. אני מעודדת את המטופל לשתף את הסביבה שלו בכך שהוא מפחד מכלבים ולדבר על זה באופן פתוח. עצם הדיבור על הדבר והחשיפה שלו מורידה את רמת החרדה. אני מצאתי שחלק מהמטופלים (המבוגרים יותר) מתביישים בכך ואף מתאמצים להסתיר את זה מה שרק מגביר את רמת החרדה.
  7. אני מסבירה למטופל שהפחד תמיד יהיה שם ברמה כלשהי, אולם הוא ילמד לנהל אות. חלק מהתהליך הוא לתת למטופל כלים ללמוד להכיל את הפחד ולחדד את הבדל בין מחשבות על הכלב לבין המציאות.
  8. חרדות הן ערבוב של העבר (אני יודע שכלבים הם דבר מפחיד, אחד אפילו הפחיד אותי פעם) והעתיד (מה יהיה אם כלב ינשך אותי?). חשוב לתת למטופל הזדמנות לספר את סיפור הפחד שלו ולתמלל אותו. זאת על מנת לתת לו את המודעות לכך שהוא עשה הכללה והסיק מסקנה כוללת לגבי לכלבים. בכל פעם מחדש להחזיר את המטופל לזמן הווה ולטפל בהכללה שנוצרה בעקבות אירוע מפחיד אחד עם כלב מסוים שהפך את כל האירועים עם כל הכלבים למפחידים. לשוחח עם המטופל על ההבדלים בין הכאן ועכשיו כשאנחנו עובדים עם הכלב לבין האירוע שהפחיד אותו.
  9. אני משתפת את ההורים ומדריכה אותם כיצד להתמודד עם החרדה של הילד ומבקשת מהם לא ללחוץ עליו בזמן התהליך. בהרבה מקרים מצאתי שההורים מטרפדים את הטיפול בכך שהם מנסים לברר אם חלה התקדמות במצב הילד. הם "מעודדים" עד לוחצים עליו לנסות ולבדוק האם הוא עדיין מפחד. בפועל, הם בעצם מיצרים ציפייה שהוא אמור לעמוד בה וזה מייצר אצלו מקור נוסף ללחץ. אני מדריכה את ההורים לשחרר ולתת לתהליך לקרות.

קצרה היריעה מלספר מה קורה בחדר הטיפולים בין הילדים לכלבים בתהליך כלבנות טיפולית. הלוואי ויכולתי לשתף בתמונות של לפני ואחרי הטיפול.
בכל חיבור כזה בין ילד לכלב אני מרגישה שאני מקיימת את היעוד שלי וזה מסב לי אושר גדול.

באהבה אירית, מחברת בין אנשים לכלבים.


אירית אלרועי – 054-4384113

מאמנת לכלבים ומטפלת בעזרת כלבים.

בעלת תואר שני בפסיכולוגיה וחינוך.

 

.

 

כלבנות טיפולית - מדריך כלבנות טיפולית

עקרונות לתכנון מפגש כלבנות טיפולית

למישהו יש הצעה לפעילות? הצילו! נגמרו לי הרעיונות…

כולנו נתקלים לעתים בקושי לתכנן ולבנות מפגש כלבנות טיפולית. המטרות התעממו, מאגר התכנים התרוקן, נדמה שכבר עשינו את כל הפעילויות האפשריות…

מנוסים, יצירתיים ובעלי גמישות מחשבתית ככל שנהיה – אנו עלולים למצוא את עצמנו 'תקועים' ונטולי רעיונות.

במצבים כאלה כדאי לחזור לבסיס ולהיתמך בכמה עקרונות שעשויים לעזור בהכוונה והתמקדות מחודשת.

בסיס זה מושתת על שלושה תחומים עיקריים: נושא, מטרות ומבנה.

 הגדרת נושא למפגש

הגדרת נושא למפגש תעזור לנו לבנות מפגש מגובש וקוהרנטי הסובב סביב עניין מרכזי אחד, ממנו נגזור את התכנים שאנו רוצים להעביר.

בחירת נושא משותף לעולם הכלבי ולעולם האנושי תאפשר הן לנו והן למטופלים לעשות קישור בין שני העולמות איתם אנו עובדים ובתוכם אנו חיים.

שימוש בנושאים מחיי היומיום שלנו ושל המטופלים

החיים מזמנים לנו אינספור נושאים והזדמנויות לעבודה. חומרים כאלה הם אותנטיים ורלוונטיים למטופלים ומאפשרים חיבור לדברים שנוגעים בהם ומעסיקים אותם.

לעיתים נתכנן מראש להשתמש בחומרים כאלה (למשל בנושאים כמו חגים ומועדים, ימי הולדת, עונות השנה, חופש, שינוי, או כל מאורע ואירוע עליו אנו יודעים מראש) ולעיתים נשתמש בהם בספונטניות כתגובה לדברים שעולים במפגש, כמו בדוגמה הבאה: באחת הפעמים שהגעתי להוסטל מצאתי את הדיירים נסערים ומעורערים. הסתבר שבאותו בוקר היה אירוע אלים בהסעה לתעסוקה והוא המשיך להטריד אותם זמן רב. זנחתי את התוכנית המקורית והקדשנו את המפגש לשיחה על האירוע ועל הרגשות שהוא העלה, וגם בשני המפגשים הבאים המשכנו לעסוק בנושא מזוויות נוספות כמו תגובות אוטומטיות מול איום, התמודדות עם קונפליקטים ותוקפנות.

כל נושא יכול להיות טיפולי, כל נושא 'כלבי' ניתן לקשר לעולם האנושי (ולהיפך)

זהו רק עניין של זווית הסתכלות והתייחסות, ויצירת הקשרים תואמים.

כמה דוגמאות להבהרת הרעיון:

את נושא הקבוצה האנושית (תפקידים בקבוצה, קבוצות שייכות, יתרונות וחסרונות החיים בקבוצה וכו') אפשר לקשר לצורת החיים החברתית של כלבים, לצורך שלהם בלהקה ובמנהיג ולחיים בתוך "הלהקה" האנושית.

נושא של דפוסים ותגובות אוטומטיות נוכל לקשר לאינסטינקט ה-Fight-Flight-freeze.

כדי להסתכל על תוקפנות ומקורותיה נוכל לדבר על גזעים מסוכנים, האם כל כלב מהגזעים הללו יהיה תוקפן, איך נוצרת ומאיפה מגיעה התוקפנות.

בפורים נוכל ליצור קישור למסכות שאנו עוטים על עצמנו או להסתכל על תחפושות בטבע ולבדוק מה תפקידן ומה הן משרתות.

את פסח, חג החירות, נוכל לקשר למשמעויות של חופש עבורנו ועבור הכלבים, וביום הזיכרון נוכל לדבר על כלבים בשירות כוחות הבטחון, על מסע הגיבור או על הכוחות הקיימים בכל אחד מאיתנו.

הגדרת מטרות למפגש

מטרות למפגש נגזרות מתוך המטרות הטיפוליות ויעזרו לנו להגדיר במה נתמקד ועל מה נשים דגש באותו מפגש.

הגדרה של מטרות למפגש תמקד אותנו בתכנון והתאמת פעילויות שישרתו אותן.

 שילוב פעילויות מתחומים אחרים

שילוב של פעילויות מתחומים אחרים כמו אומנות, ספורט, דרמה, בישול ועוד – יגוון ויעשיר את המפגשים, יציע דרך אחרת בעזרתה אפשר להתחבר לנושאים בהם אנו עוסקים ויאפשר למשתתפים לבטא כוחות וצדדים נוספים באישיותם.

כל פעילות היא לגיטימית כל עוד היא מותאמת למטרות הטיפוליות ונעשית מתוך חשיבה עליהן ולא רק על מנת "למלא את הזמן".

מבנה המפגש

מבנה מפגש הוא הרבה יותר מרק נוהל טכני או סדר כרונולוגי בו הוא מתנהל.

המבנה יוצר ומכיל את התהליך הטיפולי המתרחש בתוכו ומאפשר לו להיבנות בשלבים, נדבך על גבי נדבך.

בין אם המפגש פרטני ובין אם קבוצתי, בין אם היכולות הקוגניטיביות והתיפקודיות של המשתתפים גבוהות ובין אם נמוכות – ניתן ורצוי לשלב בתוכו ארבעה חלקים עיקריים:

שיח פותח – מטרתו להציג את נושא המפגש, להעביר ידע מסויים, להרחיב את החשיבה וההסתכלות על הנושא, לעורר רגש ועניין סביבו, ליצור השלכה אנושית ואישית ולעודד מעורבות ושיתוף בתוך קבוצה.

פעילות פסיכו-חינוכית – נגזרת מנושא המפגש ויכולה להיות במגוון תחומים (קלפים טיפוליים, כרטיסיות, משחקים חברתיים או פעילויות מתחומים אחרים). מטרות פעילות זו לעשות עיבוד רגשי לנושא, להוסיף עניין, תוכן, חשיבה ומודעות, לתת הזדמנות לביטוי אישי ולשיתוף כל אחד מחברי הקבוצה וכן לאפשר השלכות וחשיפה של תחושות ורגשות.

עבודה עם הכלבים – פעילות חווייתית שמטרתה לעשות עיבוד נוסף של נושא המפגש והיא מכילה בתוכה הזדמנות לעבוד על כל המטרות הטיפוליות כמו תקשורת, התייחסות לצרכים ולרצונות של האחר, חוויות מסוגלות והצלחה בצד התמודדות עם תיסכולים ואכזבות, איפוק ודחיית סיפוקים, התמודדות עם פחדים ודפוסי הימנעות, וויסות מגע, וויסות חושי, מוטוריקה, קואורדינציה ועוד ועוד…

שיח סוגר – יסכם את המפגש ויאפשר לעשות עיבוד למחשבות ולרגשות, שיקוף, איסוף ו'סגירה' של כל מה שעלה במפגש. בשיח הסוגר נעשה גם את החיבור למיומנויות בחיים ולמציאות שמחוץ למרחב הטיפולי.


מאת: ענת אלון  – 050-3910041

כלבנית טיפולית ומאלפת כלבים מוסמכת.

מרצה בקורסי כלבנות טיפולית במרכז אופק.

רכיבה טיפולית לימודים

הקסם בטיפול בסיוע סוסים ברכיבה ומהקרקע, או שבעצם הם חדי קרן ?

הקסם בטיפול בסיוע סוסים ברכיבה ומהקרקע, או שבעצם הם חדי קרן .

טיפול בסיוע סוסים הוא גישה ייחודית וחווייתית המערבת באופן פעיל סוסים בטיפול בבריאות הנפש.

באמצעות פעילויות בין עם זה ברכיבה ובין עם זה מהקרקע, המטופלים צוברים ביטחון, בונים אמון ויוצרים גבולות בריאים יותר. יתר על כן, לימוד כיצד לעבוד עם סוס לטפל בו לייצר תקשורת והתקשרות בריאה, בהנחיית מטפל/ מדריך, עוזר למטופלים לתרגל אמפתיה, חמלה ולפתח קשרים אותנטיים.

טיפול בעזרת סוסים יעיל במיוחד מכיוון שהוא מאפשר למטופלים להתמודד עם רגשות ובבעיות באמצעות ניסיון ישיר ותקשורת לא מילולית. כתוצאה מכך, זה יכול להועיל במיוחד למטופלים הנרתעים מטיפול בשיחות.

התכניות לטיפול בסיוע סוסים בימינו התפתחו מאלפי שנים של שיטות טיפוליות בהן מעורבים סוסים. האזכור המוקדם ביותר של טיפול בסוסים הוא בכתביו של היפוקרטס, רופא יווני יליד 460 לפני הספירה. הוא כתב על היפותרפיה, שמקורם ב"היפופוטמים", המילה היוונית לסוס.

במאה ה -19 ייעצו רופאים גרמנים לרכיבה על סוסים כדי להפחית התקפות של היפוכונדריה והיסטריה. בהמשך, האירופאים המשיכו לקדם ולתקנן שיטות רכיבה טיפוליות להפחתת מחלות גופניות ולקידום בריאות פסיכולוגית. מאז שנות התשעים, גמילה מאשפוז ותכניות לבריאות הנפש משלבים תכניות טיפול עם סוסים כחלק מהתהליך הטיפולי.

במפגש טיפול עם סוסים המטופלים לומדים לקבל את עצמם ואחרים.

מחקרים מראים שטיפול בסיוע סוסים יעיל לטיפול באנשים הסובלים מדיכאון, חרדה ו/או תסמינים הקשורים לטראומה, כמו גם הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, הפרעות דיסוציאטיביות, ואבחנות אחרות בתחום בריאות הנפש. במחקר ייצוגי אחד, מטופלים הראו ביטחון מוגבר, הערכה עצמית, אסרטיביות, ויסות רגשי ותושייה כתוצאה מטיפול בסיוע בסוסים. במקרים מסוימים, רק מספר מפגשים של טיפול בסוסים יכולים להביא לשיפור.

יתרה על כן, טיפול בסוסים מפחית חרדה ודיכאון באמצעות שינויים פיזיולוגיים. מחקרים מראים שטיפול בעזרת בעלי חיים מפחית את הקורטיזול, הורמון הלחץ. בנוסף, בילוי עם בעלי חיים מוריד את לחץ הדם. וזה מגביר את שחרור האוקסיטוצין, כימיקל טבעי המקדם תחושות של חיוביות וקשר.

לסוסים יש רגישות ייחודית לרגשות האנשים. בנוסף, סוסים מגיבים לשינויים עדינים בסביבתם. לכן הם יכולים לחוש במצבו הרגשי של המטופל. כך, הסוס משמש מעין מכונת ביופידבק למתבגרים, מגיב ומשקף את רגשותיהם. יתר על כן, סוסים אינם שופטים את המטופל על פי המראה שלהם או האבחנות שלהם. כתוצאה מכך, המטופלים חשים מקובלים ואהובים ללא תנאי.

במהלך תהליך הטיפול ברכיבה רצוי להשתמש במטפורות וסוגסטיות מעצימות כגון:

"קח את המושכות לידיים" – תפוס שליטה על החיים ותנווט אותם כרצונך.

"תרים את הראש ותסתכל לאן את רוצה לרכב" – תסתכל קדימה בחיים, ותראה לאן אתה רוצה להגיע, אל תסתכל אחורה רק קדימה.

"כאשר אתה רוצה לנוע קדימה תתחזק(במקום לדרבן)"– שאנחנו רוצים לנוע קדימה בחיים אנחנו צריכים להתחזק בצורה אסרטיבית ולא אגרסיבית.

"תרפה את הישיבה ותתמזג עם הסוס" – תרגיש את החיים ואת האחר תזרום עם מה שהחיים נותנים לך, אל תתנגד אלא תצטרף אל החיים.

"תשים לב מה הסוס משדר, מה הוא משדר" – תראה את האחר, אמפתיה וחמלה.

היתרונות של טיפול בסיוע סוסים:

אמון רב יותר והערכה עצמית– בטיפול בסוסים, המטופלים לומדים לשלוט בכישורי הרכיבה והעבודה עם סוסים. כתוצאה מכך, יש להם יותר אמון ביכולתם לקחת פרויקטים חדשים. יתר על כן, המוטיבציה שלהם להתמודד עם אתגרים אחרים הקשורים להתאוששות עולה.

כישורי תקשורת טובים יותר– טיפול בסיוע סוסים מלמד את חשיבות התקשורת הלא מילולית. התגובה של הסוס למצב רוחם עוזרת להם לראות כיצד הרגשות שלהם והרמזים הלא מילוליים משפיעים על הסובבים אותם.

שיפור ויסות עצמי– מכיוון שסוסים מגיבים באופן מיידי למעשיהם, המטופלים לומדים לשלוט ולווסת את התנהגותם. מכאן שהם מפתחים מודעות עצמית ושליטה עצמית.

תחושת האמון– עבור מטופלים שחוו טראומה, התעללות או נטישה, לימוד לבטוח בסוס עוזר לרפא פצעים אלה.

דימוי עצמי ריאליסטי– אינטראקציה עם סוסים מעניקה למטופלים מבט ריאלי יותר על עצמם ביחס ליצור גדול בהרבה. לכן טיפול בסוסים יכול להועיל לבני נוער המאובחנים עם הפרעות אכילה.

יכולת להתמקד באחרים– הטיפוח והטיפול בסוס עוזר לבני נוער להתמקד במשהו מחוץ למאבקים שלהם. תשומת ליבם מופנית לרגע הנוכחי ולצרכיהם של אחרים במקום להרהור לא מועיל.

מיומנויות חברתיות חזקות– מערכת יחסים חיובית עם סוס בונה את הכישורים החברתיים של המטופל. מכאן שהם מסוגלים ליצור ולחזק מערכות יחסים עם אנשים.

תחושות של חיבור– מטופלים הנאבקים עם בריאות הנפש או שימוש בסמים מרגישים לרוב לבד ומבודדים. קבלתו ללא תנאי של סוס עוזרת להם לחוש תחושת קשר עם יצורים חיים אחרים ועם העולם הגדול יותר. מכאן שטיפול סוסים תומך בפיתוח מערכות יחסים חיוביות עם עצמו, אנשים אחרים וחברינו לבעלי החיים.


מאת: יוני יושע

לוגותרפיסט, מטפל ב EMDR & SE

ראש תחום טיפול רגשי במרכז אופק.

קורס מדריכי רכיבה על סוסים

מתגים

כולנו משתמשים בהם, אבל מה בעצם הם עושים?

מאמר זה לקוח מתוך הספר המשמש את תלמידי קורס מדריכי רכיבה על סוסים – מערבי במרכז אופק.

ובכן, המתג משמש לתרגום תנועת המושכות ללחץ בתוך פה הסוס. כמובן שקיימים גם רסנים (ראשיות) ללא מתג המפעילים לחץ על האף ולא בתוך פה הסוס. לנקודות המגש של המצג או הראשייה עם ראשו של הסוס, קוראים נקודות לחץ.

מכירים את העיקרון הבסיסי ברכיבה – לחץ והרפיה? ברור שכן! אז איזה לחץ אנחנו מפעילים על הסוס כשאנחנו מושכים במושכות?

באיור לפנינו נקודות הלחץ העיקריות בעת שימוש במושכות:קורס מדריכי רכיבה על סוסים אופק

  1. לשון
  2. חניכיים (bars)
  3. קדקוד
  4. שקע הסנטר
  5. האף
  6. פינות הפה/החיבור בין השפתיים (לא מופיע בתרשים)
  7. גג הפה (החך העליון)

מתג הנמצא בתוך פה הסוס, מונח למעשה על הלשון. במצב ניטרלי בו לא מופעל לחץ של המושכות, המתג נמצא במגע עם הלשון, החניכיים התחתונים, ופינות הפה – המקום בו שפתיו של הסוס מתחברות.

אך מה קורה בעת שימוש במושכות? ובכן ניתן לומר שכל סוגי המתגים כמעט יפעילו לחץ על הלשון, על החניכיים ועל פינות הפה. האם יש הבדל במידת הלחץ על כל אזור? בהחלט! מבנה המתג משפיע על האופן בו הלחץ מחלק, על מידת הלחץ בכל אזור ובהתאמה – משפיע על תגובת הסוס למתג. בכדי להפעיל לחץ על הקדקוד (האזור שמאחורי האוזניים של הסוס) על המתג להיות מתג מנוף (הסבר בהמשך).

כדי להפעיל לחץ על שקע הסנטר, על המתג לכלול מנוף וכן רצועה או שרשרת שמחוברת לטבעות המתג (הסבר בהמשך).

בכדי להפעיל לחץ על האף יש צורך ברסן המונח על האף של הסוס ולא בתוך פיו, או במתג משולב הכולל פיסת פה ורצועות חיצוניות על האף.

העיקרון הוא פשוט – לחץ של המתג גורם לסוס לנסות לקבל הרפיה. את ההרפיה הסוס מנסה לקבל ע"י שינוי מנח הראש והצוואר באחת מהדרכים הבאות: קדימה ולמטה, למעלה או אחורה לכיוון החזה. בענפים ובסגנונות רכיבה שונים, נדרשת "תמונה" שונה של צוואר וראש הסוס.

המנח הרצוי מתקבל ע"י:

הטכניקה של הפעלת הלחץ על פה הסוס, המנח בו מקבל הרפיה וכן חלוקת הלחץ בתוך הפה של הסוס.

אישית, אני מעדיף שהמשתתפים קורס מדריכי רכיבה על סוסים אופק ישתמשו במתג הפשוט ביותר – הלוא הוא מתג שבור פשוט. מתג זה פועל על נקודות לחץ מועטות יחסית ולכן, שימוש נכון, ידידותי יחסית לסוס ואינו גורם לו כאב.

מתג שבור פשוט
מתג זה הוא הנפוץ ביותר בשימוש בכל ענפי הרכיבה ובכל  קורס מדריכי רכיבה על סוסים.

קורס מדריכי רכיבה על סוסים מרכז אופק

אז מה זה בעצם אומר שבור ופשוט?
שבור – פיסת הפה מחולקת לשני חלקים.
פשוט – המתג פועל על לחץ ישיר ללא פעולת מנוף.
מתג זה מפעיל לחץ על הנקודות הבאות:קורס רכיבה על סוסים
• לשון
• פינות הפה
• חניכיים תחתונים (BARS)

בתמונות ניתן לראות צילום רנטגן של סוס עם מתג שבור פשוט בתוך הפה. בתמונה משמאל המתג במצב "ניטראלי", אינו מפעיל לחץ על הלשון. בתמונה מימין, כאשר המתג בפעולה, ניתן לראות את הלחץ שמופעל הלשון.
כפי שניתן לראות בתמונה, הלחץ המופעל על הלשון למעשה "דוחס" אותה לכיוון הגרון של הסוס. כדי להבין את ההשפעה שיש לפעולה זו, נסו לשים אצבע על הלשון ולבלוע רוק. קשה? זה גם מה שקורה לסוס בעת שהמתג מועך את הלשון. זאת בדיוק הסיבה שלחץ של המתג צריך להיות נקודתי ולא מתמשך. המטרה בשימוש במתג היא ללמד את הסוס לבצע את הפעולה הנכונה בעת הפעלת לחץ של המתג. איך עושים זאת? שוב – תלוי בסגנון ובשלב בו נמצא הסוס מבחינת האימון שלו.
כפי שציינתי קודם, לסוסים שונים יש תגובה שונה למתג. ישנם סוסים הרגישים יותר ללחץ המופעל על החניכיים, ויש כאלה הרגישים יותר ללחץ המופעל על הלשון. מתגים שונים נועדו לחלק את הלחץ בצורה שונה כך שיתאימו לסוס בצורה טובה יותר.
בקורס מדריכי רכיבה על סוסים אנו לומדים גם קיימים מתגים הדומים בצורתם למתג שבור פשוט, אך נבדלים ממנו בצורת פיסת הפה.
מתג פשוט רב מפרקי לדוגמה, מאופיין בפיסת פה המחולקת לשלושה חלקים או יותר.
התוצאה היא הגדלת הלחץ על הלשון, והקטנת הלחץ על החניכיים. קורס רכיבה על סוסים אופק
שינוי זה יעודד את הסוס להוריד את הראש למטה בעת הפעלת לחץ של המושכות.
לעומתו קיימים סוגי מתגים שונים שנועדו להפחית את הלחץ על הלשון.
דוגמה למתג שכזה הוא המתג המכונה BIT MYLER, או לעיתים גם HAPPY TONGUE (לשון שמחה). קורס רכיבה על סוסים מרכז אופק
מתג זה כולל הגבהה בחלק של מעל הלשון,
ולמעשה מפחית או מונע את הלחץ שיוצר מתג שבור פשוט על הלשון.

מתג מנוף

קיימים סוגים רבים של מתגי מנוף אשר להם מאפיין משותף אחד (ניחשתם נכון – המנוף). משמעות המנוף היא זו: המושכות והראשייה מתחברים לנקודות שונות במתג, ולכן בעת יצירת לחץ ע"י המושכות, החלק התחתון של המתג נע לפנים, והעליון נע לאחור. כתוצאה מכך מופעל לחץ על ראשו של הסוס באזור הקודקוד.מדריכי רכיבה

רצועת האור או השרשרת המחוברות למתג מנוף, נועדו למנוע תנועה מוגזמת של החלק התחתון של המתג, וכן נועדו לייצר נקודת לחץ נוספת באזור שקע הסנטר. הלחץ שנוצר ע"י שרשרת יהיה חזק יותר מאשר רצועת עור, וכן שרשרת דקה יותר תייצר יותר לחץ משרשרת עבה.

בעת הפעלת לחץ של המושכות, החלק התחתון של המתג נע לאחור. כתוצאה מכך נע חלקו העליון של המתג לפנים ולמעשה מהדק את הראשייה על ראשו של הסוס.

התוצאה: לחץ שיוצרת הראשייה על הקודקוד, וכן לחץ שמייצרת השרשרת/ רצועת הסנטר על שקע הסנטר.

גם במתג מנוף קיימות צורות שונות למבנה פיסת הפה. המתגים השונים נבדלים זה מזה בחלוקת ומידת הלחץ שהם מפעילים, וכן בהתאמה לרכיבה ביד אחת/ שתי ידיים. נקודות הלחץ עליהן פועל מתג מנוף הן:

  • הלשון
  • החניכיים
  • פינות הפה
  • צידי הפנים
  • שקע הסנטר
  • הקודקוד

המתג בתמונה משמאל נקרא מתג שבור מנוף. הלחץ המופעל בתוך הפה זהה לזה של מתג שבור פשוט.

המתג בתמונה מימין מאופיין בפיסת פה שלמה (לא שבורה) ההופכת אותו מתאים לרכיבה ביד אחת. הסיבה לכך היא שהפעלת לחץ ע"י כל אחת מהמושכות תייצר תנועה לאחור של שני צידי המתג. בנוסף, למתג שבתמונה ישנה גם הגבהה במרכז פיסת הפה המכונה "פורט" PORT. במקרים בהם פיסת הפה כוללת חלק מוגבה (כמו בתמונה מימין), המתג יכול לייצר גם לחץ על גג הפה, כלומר על החך העליון של הסוס.

למידע אודות קורס מדריכי רכיבה על סוסים לחצו כאן 

 

 

מדריכי רכיבה טיפולית

מהם האתגרים הגדולים ביותר של מדריכי רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית – שאלות ותשובות, ובינהן – מה הם האתגרים הגדולים ביותר של מדריכי רכיבה טיפולית? אם אי פעם רציתם עבודה שתגרום לכם להרגיש מרוצים בסוף היום, לדעת שעשיתם משהו טוב ועזרתם לאחרים? עבודה כמדריכי רכיבה טיפולית בהחלט יכולה להיות המשרה שאתם מחפשים!   מה זה אומר להיות מדריך רכיבה טיפולית? אם אתם מחפשים עבודה מספקת, […]

לימודי רכיבה טיפולית

"לרכב כל הדרך אל הפודיום" רכיבה טיפולית

בלימודי רכיבה הטיפולית אנו מלמדים את הסטודנטים להשתמש בטכניקות מעולם הרכיבה כדי להשיג מטרות טיפוליות. האתגר העומד בפנינו, הוא להתאים את סוג ורמת העבודה עם הסוס למקרה הטיפולי הרלונטי. במאמר זה יוצע שימוש בטכניקות ועזרים מעולם הTrail Class (מקצה מכשולי שטח) ברכיבה טיפולית. 

היתרון הנובע מכך בעיניי הוא שכמדריך רכיבה טיפולית, אני יכול להשתמש באלמנטים שונים מסגנונות רכיבה שונים ומגוונים הקיימים בעולם הרכיבה הגדול. החשוב בעבודה זו הוא לא סגנון הרכיבה, אלא באיזו מידה העבודה עם הסוס תקדם את הרוכב הטיפולי  בצורה הטובה ביותר בתחומים שונים בחייו. תחומים אלו מוגדרים מראש לאחר הליך הכירות ואבחון, יחד עם הרוכב (או עם הוריו במידה ומדובר בילד צעיר). 

Trail Class (להלן TC) הנו מקצה תחרותי הקיים בעולם הרכיבה המערבית. זהו מקצה מאתגר ומעניין המדמה מכשולים שונים העשויים להופיע ברכיבה בשטח. את המכשולים ניתן לעבור במקצבים שונים ובאופנים שונים של אחיזת מושכות בהתאם לרמת הרוכב וגילו. בכל מקצה TC ישנם שלושה מכשולי חובה, ומכשולים נוספים אותם יכול שופט התחרות ליצור ולעצב כרצונו. המשותף לכל המכשולים הוא האתגר שהם יוצרים לרוכב ולסוסו בהפגנת התקשורת ביניהם.  בנוסף, מאותגרת השליטה של הרוכב בסוס במצבים מורכבים ובלתי צפויים המאפיינים רכיבה בשטח. בתחרות ניתן ניקוד על התנהגות הסוס ותגובתו לרוכב.    

השימוש בTC ברכיבה טיפולית הוא בעל פוטנציאל אדיר להשגת מטרות טיפוליות. את המטרות הללו ניתן למדוד על ידי הצלחה או אי הצלחה של המכשול או של כל המקצה, תוך קבלת משוב מוחשי מאוד על ידי הרוכב. ניתן להתייחס בהתאם לרמתו המוטורית, הקוגניטיבית והרגשית של הרוכב למעבר או אי מעבר של המכשול וכן לרמת הביצוע של המכשול, כאשר הדגשים במשוב זה יהיו על מודעות הרוכב לגופו, לסוס ולמרחב.

היתרון הגדול הוא האפשרות למשוב עצמי של הרוכב ללא צורך בתיווך של המדריך מאחר ויש כאן מכשולים מוחשיים שניתן להתייחס אליהם כפי שיוסבר בהמשך.

בנוסף, קיימת התייחסות חשובה לאפשרות של היתקלות במכשולים דומים בשטח האמיתי, מה שהופך את ההתמודדות במגרש לפרקטית ומשמעותית בקשר של הרוכב לסוס ולעולם הרכיבה. מכאן קצרה הדרך "להעביר" התמודדויות אלו לחייו של הרוכב ולדרכים בהם יוכל להשתמש בכלים שרכש וב"מכשולים" שעבר במגרש ובשטח, לחיי היום-יום.

דוגמה לכך ניתן לראות בתרגיל מעבר מעל קורות (יוסבר בהמשך). בתרגיל זה ניתנת התייחסות לא רק למעבר עצמו אלא לאיכות המעבר כאשר אסור שרגלי הסוס יגעו בקורות. תרגיל זה מדגיש את חשיבות התהליך שעוברים ולא רק התוצאה הסופית באתגרים ומשימות בחייו של הרוכב. כמו כן, נעשית עבודה על גורמים שונים. ביניהם קשב מתמשך, שמירה על אנרגיה ויכולות ניהוליות. גורמים אלו משפיעים על הצלחה במשימות מורכבות בחיים כגון מבחנים בבית ספר, או אפילו שיחה עם אנשים. 

על מנת להבין טוב יותר את הרכב המקצה, בחרתי להביא 3 מכשולים שהם מכשולי חובה בכל תחרות Trail Class.

1.מעבר שער: על הרוכב לעבור שער (המדמה שער בקר בשטח) יחד עם הסוס ברכיבה כולל פתיחת השער, מעבר עם הסוס וסגירת השער אחריו (כדי שהפרות לא יברחו). הכלל בתחרות הוא שברגע שהרוכב אוחז בשער ביד אחת, אסור לו לעזוב את השער עד לסגירתו. כלל זה דורש עבודה עם יד אחת וכן תמרון הסוס בהליכה אחורה והצידה. במידה והרוכב מתקשה עם מיומנויות אלו ניתן כמובן לעצב את המתקן ברמת קושי נמוכה יותר.

2.פניה תוך כדי הליכה אחורה: על הרוכב לעבור בין קורות המסודרים בצורת פינה, תוך כדי הליכה אחורה מבלי שרגלי הסוס יגעו בקורות. קורס רכיבה על סוסים

מעבר מכשול זה דורש שליטה על אגן הסוס (Turn on the forehand) ולמעשה היגוי של הסוס מהרגליים האחוריות במקום הקדמיות.

דרגה גבוהה יותר של מכשול זה תהיה סללום בין קונוסים ברוורס.

3. מעבר מעל קוולטים: בתחרות Trail Class הקוולטים מסודרים בדרך כלל בצורה קשתית:

קורס רכיבה טיפולית מרכז אופק

אך ניתן לסדרם גם בצורה ישרה או עם פנייה מועטה כדי להקל את המעבר:

לימודי רכיבה טיפולית אופק

הדגש במכשול זה הוא מעבר במרכז הקוולט ושמירה על קצב מתאים על מנת שהסוס לא יגע ברגליו בקוולטים. 

  • מכשולים נוספים הם: מעבר קורה הצידה ב-side pass, כניסה לבמה וביצוע סיבוב, העברת חפץ מרעיש או מתנפנף ממקום למקום ועוד כיד הדמיון (לפי תקנון המקצה)
    במעבר המתקנים השונים ניתן להתייחס למרכיבי התפקוד הבאים:

בתחום הסנסו-מוטורי: מודעות גופנית בדגש על סכמת גוף, חציית קו האמצע של הגוף, וויסות סנסו-מוטורי בדגש על רגישות לתנועה ולאנרגיה של הסוס וקביעת קצב הסוס בהתאם למכשול, שיפור מוטוריקה עדינה וגסה בדגש על הפרדות תנועה בפלג גוף עליון דרך עבודה עם סוגרים לפתיחת השער ועבודה מדויקת עם המושכות. בנוסף, עבודת פלג גוף תחתון דרך מתיחת העקב למיקומים שונים בבית הצלעות של הסוס, כגון אגן או כתף בתרגילים הלטראלים.

בתחום הקוגניטיבי: תכנון תנועה והתארגנות, מודעות לכיוונים, קשב וריכוז בדגש על וויסות אימפולסיביות (מאחר ובתרגילים אלו יש לעבוד לאט ולעיתים אף לעצור ולחשוב), תפיסה חזותית והתמצאות במרחב, בייחוד כאשר מדובר במסלול הכולל מתקנים שונים ואף יותר כאשר עובדים לפי מפה מצוירת של המסלול (ניתן לצייר על החול או להכין דף שהרוכב יכול לקחת הביתה ו"להתאמן" עליו). בהמשך (בהנחה שלא מתכוננים לתחרות ספציפית)הרוכב יוכל אף לעצב מסלול משלו. 

בתחום הרגשי: שיפור ביטחון ודימוי עצמי בדגש על דימוי גופני, הרוכב והסוס הופכים ליחידה אחת תוך פיתוח התקשורת של הרוכב וסוסו על מנת להגיע לדיוק המקסימלי ביותר במסלול. הרוכב מתחבר דרך העיסוק בTC לתחום נורמטיבי הקיים באופן עצמאי בעולם הרכיבה הגדול. חיבור זה עשוי, לדעתי, להעצים  רוכבים  ברכיבה טיפולית, שכן על אף מגבלה כזו או אחרת ניתנה להם היכולת לעסוק בתוך הרכיבה בתחום בו מתחרים רוכבים מעולם הרכיבה הספורטיבי. העצמה זו תביא לרוכבים אלו תחושת גאווה ותגביר את המוטיבציה שלהם להתקדם ולצמוח. 

לעבודה הטיפולית באמצעות TC ניתן להפנות רוכבים רבים ברכיבה טיפולית. ביניהם רוכבים בעלי ADHD, ADD (קשיי קשב וריכוז עם/בלי היפראקטיביות), שיתוק מוחין, לקויי למידה. ליקויי תקשורת  ועוד.   

להלן נביא תיאור של תחרות TC שנערכה במרכז לימודי רכיבה טיפולית הנמצא בתוך בית ספר לחינוך מיוחד. האוכלוסייה העיקרית אליה כוונה התחרות הייתה רוכבים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) ברמות שונות:

"המקצים לתחרות נבנו באופן כזה שאפשר לרוכבים בכל הרמות להשתתף. השיבוץ למקצים נעשה בהתאם לרמת רכיבה כפי שהוגדרה על ידי המדריך / מאמן של כל רוכב. הפרמטרים של רמת הרכיבה ודרישות התחרות הוגדרו בהתאם לתקנון הבינלאומי של 'העמותה למשחקים מיוחדים' עבור TC.  את התחרות שפטו שופטים חיצוניים שנתנו ניקוד עבור כל משתתף. עם סיום המקצים של כל כיתה חולקו מדליות לכל הרוכבים. מדליות זהב וכסף  למקומות ראשונים ושניים, ומדליות ערד ליתר המשתתפים.  במהלך כל התחרות צפה קהל רב שכלל את משפחות הרוכבים וצוות החווה. ההתרגשות הייתה גדולה."

לסיכום, היתרונות של של מקצה הTC וקיום תחרות בכלל,  עבור רוכבים עם מוגבלות שכלית, ועבור רוכבי רכיבה טיפולית בכלל:

  • המקצה הוא ויזואלי, מדיד ומאפשר פידבקים מיידיים. 
  • המקצה מודולרי ומאפשר התאמה למדרג גדול של רמות.
  • עצם קיום תחרות, האימונים לקראתה והצורך להימדד על ידי גורם חיצוני מהווים מקור משמעותי להנעה עצמית ולאחריות אישית. ולהגברת ההשתתפות. 
  • המקצה דורש יכולות זיכרון, קשב ועבודה ברצף בין השלבים השונים של המסלול. בנוסף קיים צורך להפעלת יכולות ניהוליות ופתרון בעיות. 
  • השתתפות בתחרות עם קהל רב דורשת התמודדות חברתית מורכבת. הצורך להציג בפני קהל ושופטים דורש מתן תשומת לב יתרה על הופעת הרוכב בתחרות  עצמה ובאימונים לקראתה. 
  • התחרות יוצרת "עליית מתח" אצל הרוכבים והצוות בייחוד ביחס לאוכלוסייה כרונית כגון רוכבים בעלי מוגבלות שכלית. 
  • החיבור לתחום נורמטיבי (ואף יוקרתי) משפר את הדימוי העצמי של הרוכבים ומשמש מקור לגאווה עבור משפחותיהם.
  • מעמד חלוקת המדליות לאחר ההשקעה הרבה, מרגש ומעצים ביותר.

אופציה תחרותית עבור רוכבים עם צרכים מיוחדים: 

מזה כ 7 שנים קיימת ליגת תחרויות ארצית בה משתתפים עשרות רוכבים מחוות שונות ברחבי הארץ.

הליגה שייכת ונתמכת על ידי ה'עמותה למשחקים מיוחדים'. עמותה זו הנה התנדבותית לחלוטין ואחראית על ארגון תחרויות ספורט עבור ספורטאים עם צרכים מיוחדים בעשרות ענפי ספורט.

כל הצוותים המפעילים את התחרויות (כולל בענף הרכיבה) עושים זאת בהתנדבות מלאה.

ההשתתפות של כל הספורטאים בתחרויות (כולל בענף הרכיבה) היא ללא עלות בכלל. 

כיום מתקיימים כ2 עד 3 תחרויות בשנה (בעיקר בחוות סדנת שילוב, קיבוץ מגל ובוורד הגליל)

אני מזמין את קוראי מאמר זה לקחת חלק בפרוייקט הנ"ל.

אשמח לספק חומרים וייעוץ מקצועי בתחום לכל המעוניינים בכך.


מאת: גילי קרמר

מדריך קורס רכיבה טיפולית במרכז אופק

מדריך רכיבה 

מרפא בעיסוק BOT

יועץ חינוכי MA

לפרטים אודות לימודי רכיבה טיפולית במרכז אופק לחצו כאן